הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' קופרשטיין ואח'

פסק דין

האם הנתבע אחראי לנזק שנגרם למתקן רחיצת מכוניות השייך למבוטחת של התובעת. זו השאלה שלפניי.

התובעת טענה כי הנתבע נכנס עם רכב מסחרי למתקן השטיפה שהפעילה המבוטחת שלה "ניר - סול סוכנויות ושיווק בע"מ" בבאר שבע. עובד מוסמך של המבוטחת הסביר לנתבע לפני כניסתו למתקן להעביר את ידית ההילוכים להילוך סרק ולהשאיר את הרכב במצב זה עד סוף הרחיצה. במהלך רחיצת הרכב החל הרכב בנסיעה ופגע במברשות המותקנות במתקן ונגרם להן נזק. הנתבע נמלט מהמקום מבלי להשאיר את פרטיו. עקב כך הוגשה התביעה כנגד הנתבע וכנגד המבטחת שלו היא הנתבעת. סכום התביעה עמד על סך של 36,000 ₪.

הנתבעים טענו כי הרכב המדובר הנו משאית. הנתבע ביקש לרחוץ את המשאית והמתין כי המפעילים במקום יכוונו אותו לתוך מתקן הרחיצה. בעוד המפעיל של המתקן כיוון אותו, נפגעה המשאית ממתקן הרחיצה.

בדיון שמעתי את עדויותיהם של מנהל התפעול של המבוטחת מר עוזי אהרון ושל הנתבע. לאחר ששמעתי את עדויותיהם, החלטתי לדחות את התביעה.

התובעת לא הציגה ולו בדל ראייה לאחריותו של הנתבע לאירוע התאונה. התברר שהעד היחידי מטעמה מר עוזי אהרון, לא נכח באירוע ולכן לא יכול היה להעיד מידיעה אישית על אשר אירע. בעדותו הוא אמר, כי הוא נפגש עם הנתבע לאחר האירוע והנתבע אמר לו, שהוא ביקש הכוונה של המפעיל, המברשות של המתקן פגעו ברכב ולכן הנתבע חילץ את הרכב לאחור (עמוד 2 לפרוטוקול). כשנשאל האם הנתבע ברח מהמקום ונעלם הוא השיב בשלילה. לדבריו הייתה היכרות מוקדמת בין הנתבע לבין מפעיל המתקן וכי עסקו של הנתבע מצוי בשכנות לתחנת הדלק. בפגישה שהוא עצמו קיים עם הנתבע, האחרון סירב לתת לו את פרטי הביטוח בטענה כי עובדי המבוטחת הם האשמים באירוע (ראה עמוד 4 שורות 16-19). לסיכום, מעדותו לא ניתן היה ללמוד על אחריותו של הנתבע לאירוע והתברר כי לא היה כל בסיס לטענה שהנתבע נמלט מהמקום.

מפעיל המתקן, אשר נכח במקום וראה את האירוע, לא זומן לעדות. מעדותו של עד התובעת עלה כי מדובר באזרח ישראלי ממוצא בדואי, אשר פרטיו המלאים מצויים בידי המבוטחת (עמוד 3 שורות 1-6). לא שוכנעתי כי נעשו כל המאמצים הנדרשים כדי לאתר את אותו מפעיל.

זאת ועוד, התברר מעדותו של עד התובעת, כי במועד האירוע נכח במקום מנהל תחנת הדלק מר עומר גוטליב, אשר לא ראה את האירוע. העד אמר כי מר גוטליב שוחח עם הנתבע במועד כלשהו לאחר האירוע ולאחר שזה סרב למסור את פרטי הביטוח, הוא הונחה על ידו להגיש תלונה במשטרה (ראה עמוד 2) . אותו מר גוטליב גם נכח בפגישה נוספת בה היו נוכחים בנוסף העד והנתבע. מר גוטליב לא זומן לעדות. לא הוצג האישור על הגשת התלונה במשטרה והתברר גם שהעד לא ראה את האישור על הגשתה (ראה עמוד 4 שורות 11-13).

בעדותו אמר העד כי השיחה עם הנתבע הוקלטה על ידו (עמוד 2 שורה 14). תמליל השיחה לא הוצג.

העד גם אמר כי במקום מותקנות מצלמות אשר פעלו באותו מועד. לדבריו מאחר שהמצלמות אינן עובדות בתנאי רטיבות לא ניתן לראות מה קורה בתוך המתקן בזמן השטיפה. אולם מעדותו עולה כי ניתן לראות מה קרה בכניסה, או את השתלשלות הדברים מיד בסמוך להתרחשותם. בעדותו הוא אמר שהשמאי מטעם התובעת ביקש לראות צילומים אלה לצורך הערכת הנזק אך אלה כבר נמחקו, שכן לא דאגו לשמור אותם (עמוד 4 שורות 1-6). בנסיבות אלה בהן היה ידוע בסמוך לאירוע שהנתבע טוען כי עובדי המבוטחת הם האשמים, היה ראוי לדאוג ולשמור צילומים אלה על מנת להציגם בבוא העת, ככל שיינקטו הליכים משפטיים.

הנתבע בעדותו אמר כי הוא ניגש למפעיל המתקן וביקש להכניס את הרכב לשטיפה וזה כיוון אותו. לדבריו עובר לכניסה למתקן הוא הסב את תשומת לב המפעיל לכך שהרכב גדול אולם הוא אישר לו להיכנס. מיד בסמוך לאחר שהרכב עלה על המכונה הרכב קפץ מהמסלול, כך בלשונו, כנראה בשל הגלגלים הגדולים של הרכב שלא התאימו למתקן, אשר לדבריו מיועד לשטיפת כלי רכב קטנים יותר. הוא גם אמר שלפני האירוע הוא העביר להילוך סרק. (ראה עמוד 6 שורה 9) בתשובה לטענה שהוא לא פעל בהתאם להוראות המפעיל הוא חזר ואמר כי רכבו היה בהילוך סרק ("אני יודע לומר ב- 99.99% שהרכב היה בהילוך סרק. אני לא אגיד 100%", כך בלשונו ראה עמוד 6 שורה 21). עוד הוא אמר כי לפני המקרה הוא הכיר את המתקן והיה מנוי לשירותי רחיצה אצל המבוטחת, במסגרת זו נרחצו כלי רכב אחרים שלו. הוא דחה את הטענה שהוא נמלט מהמקום. לדבריו המפעיל היה בחור צעיר שנראה כבן פחות מ-18 והתקשה בכתיבת וקריאת עברית. אותו מפעיל אמר לו שידבר עם ניר מנהל התחנה וכך הוא עשה.

ער אני לכך שכתב ההגנה נוסח באופן לקוני וגרסת הנתבע שהובאה לעיל לא תוארה בו כדבעי. עם זאת לאור העדר ראיות כלשהן לאחריותו של הנתבע, אני סבור כי אין לזקוף זאת לחובתם של הנתבעים.

סוף דבר התביעה נדחית.

אציין כי לא היה כל מקום להטיל דופי בנתבע ולטעון כי זה נמלט מהמקום. מהעדויות עלה כי טענה זו נטענה ללא כל הצדקה. לאור זאת תפצה התובעת את הנתבע בגין טרדתו בסך של 1,000 ₪. בנוסף היא תשלם לנתבעת הוצאות בגין שכר טרחת עו"ד בסך של 4,500 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז תשרי תשע"ד, 01 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: